פינת ההלכה היומית


"אסרו חכמים להטמין הסיר אפילו בערב שבת בדבר המוסיף הבל, אולם מנהג העולם להטמין החמין בבגדים אף כשמונח הסיר על הפלטה שהיא מוסיפה חום. ודע שלא נקרא הטמנה אלא אם כן מכסה גם הדפנות, אבל אם אין הבגדים נוגעים בדפנות הקדרה והקדרה על הפלטה אינו נקרא הטמנה או ע"ג כיריים של גז בהפסק פח מתכת אינו נקרא הטמנה. וכיצד יעשה- ייתן כלי רחב על הקדרה ועליו יניח את הבגדים כדי שלא יכסו הבגדים את צדי הקדרה. (חזו"ע ע' נח ס"א)"

ובשבת אסרו חכמים להטמין אף בדבר שאינו מוסיף הבל, מכל מקום אם הטמין את החמין בבגדים מערב שבת, וביום השבת הסיר את הבגדים מעל הסיר רשאי לחזור ולהטמין את הסיר בבגדים (מנו"א ח"א פ"ג סכ"א)"

דין החזרת התבשיל בשבת הוא שאם נוטל הסיר מעל גבי האש אסרו חכמים להחזיר "הסיר על גבי האש אלא רק בתנאים דלהלן: א. התבשיל מבושל כל צרכו. ב. תבשיל שיש בו רוטב שיהא היד סולדת בו. ג. האש תהיה מכוסה בפח. ד. כשמוריד התבשיל לא להניחו על גבי הקרקע. (שו"ע סי' רנ"ג ס"ב מנוח"א, ח"א פ"ג ס"ה)"

"מלאכת בורר היא אחת מל"ט אבות מלאכות שהיו במשכן. גדר מלאכת בורר הוא אחד מ- ג' אופנים אלו: א. הבורר פסולת מתוך האוכל אפילו על מנת לאכול לאלתר וביד, חייב. ב. הבורר אוכל מתוך פסולת אפילו ביד כדי לאכול לאחר זמן, חייב. ג. הבורר אוכל מתוך פסולת בכלי, אפילו לאלתר, חייב. נמצא שאין היתר לברור בשבת אלא בשלושה תנאים אלו: א. אוכל מתוך פסולת. ב. ביד ולא בכלי (מזלג נחשב כיד ארוכה). ג. לאכול לאלתר. וסימנם אי"ל= אוכל, יד, לאלתר. (שבת כהלכתה, סי ג' בהקדמה)"

"כל איסור ברירה בשבת אינו אלא בשני מינים מעורבים, אבל במין אחד לא שייך ברירה ומותר לברור חתיכות גדולות מתוך קטנות ואין זה נקרא ברירה. לכן חתיכות דגים שכולם מאותו סוג, ורוצה לברור גדולות מתוך קטנות להניחם לסעודה אחרת, מותר (רמ"א שם (שי"ט) ס"ג)"

"היו מונחים בקערה כמה סוגי פירות זה על גב זה, והמין שרוצה בו מונח למטה, מותר להסיר את המונחים למעלה כדי שיוכל להגיע למין שלמטה (מ"ב סי' שי"ט ס"ק ט"ו)"

"שני סוגי עוגיות, מלוחות ומתוקות, נחשב כשני מינים, ואם הם מעורבים יטול מה שחפץ לאכול לאלתר ויניח מה שאינו רוצה. וכל כל כיוצא בזה (שבת כהלכה, ח"ב סי' ג' ס"כ)"

"פירות שחלוקים בטעמם או בשמם וכן חלקי עופות שונים או שווים אבל שונים בטעמם כגון: שחלקם מבושלים וחלקם צלויים, הרי הם נחשבים כשני מינים ושייך בהם איסור בורר (שבת כהלכה ח"ב סי' ג' סכ"ה מנו"א ח"ב פ"ז סכ"ג)"

"מותר לברור את העצמות של הדג כשהם מחוברים לדג בשעת אכילה, אבל עצמות שפרשו מהדג ומונחים בצלחת בנפרד אסור להוציאם. וכן הדין בעצמות המחוברים לעוף. (בא"ח ש"ב פ' בשלח ס"י)"

"אבטיח שיש בתוכו גרעינים, יקח חתיכה ויתיז בכח להסיר הגרעינים ומה שלא יצא, מותר להוציא בידיים, ואם אפשר יוציאם בשינוי וכל זה יעשה בשעת אכילה. אבל הגרעינים והפסולת של המלון מותר להסירם ממנו כדי לאכלו מיד כדין הסרת קליפה מפרי. (בא"ח ש"ב בשלח ס"ז, אול"צ פל"א ס"ה, מנו"א ח"ב פ"ז סי"ז וסי"ח, חזו"ע שבת ד' ע' קצ"ה)".

"אשכול של ענבים שיש בתוכם רקובים, או חמוצים, שאינם ראויים לאכילה, יברור את הטובים על מנת לאכול לאלתר וישאיר את הלא טובים. (חזו"ע שבת ד' ע' קע"ט).