ע"פ החידושי הרי"ם זצוקלה"ה
פעם אחת היה מלמד צדיק בכפר אחד, ובכל לילה היה הולך מחדרו לחוץ ושהה כמה שעות. ויהי כראות בעה"ב את הדבר הזה, שהיה עושה כן כל לילה, והיה רוצה לדעת מה זה ועל מה זה. והפציר מלמד, שיגיד לו במה הוא עוםק בחוץ. ואחר הרבה הפצרות, ולאחר שלא היה יכול לדחותו בקש, גילה לו שהוא עוסק בשיחות חיות ועופות. ביקש ממנו בעה"ב שילמד אותו נ"כ, והשיבו המלמד כי דבר קשה הוא מבקש, שנצרך לזה סגופים גדולים וגלגול שלג וכדומה. ובעה"ב נתחזק כנגדו, שיעשה ככל אשר יושת עליו, על מנת ללמוד את החכמה הנפלאה הזאת, וכן עשה. והמלמד נסע משם, כי היה צדיק נסתר, והיות ונתגלה, היה מוכרח לילך למקום שאין מכירים אותו.
פעם אחת נסע בעה"ב למרחקים למסחר, ובהיותו במלון שמע משיחת העופות, שיהיה לו נזק גדול בביתו, וחזר מהר לביתו והציל את ממונו, וכן היה כמה פעמים. יום אחד שמע משיחת העופות שימות בקרוב, והיה לו צער גדול, כי לא היה יכול להציל עצמו ממות. ובהיותו בצערו, פגע פתאום במלמד, והשיח לו צערו. ענה המלמד ואמר, למה הפצרת בי ללמדך שיחת העופות, כי לולי ידעת שיחתם לא היית מציל ממונך, והצער וההפסד היו מכפרים בעדך, אבל ע"י שהצלת את ממונך, מוכרח אתה למות.
ומכאן מוסר השכל לאדם, שלא ירצה לדעת הכל.